כמה זמן מחזיקה סתימה? רוב הסתימות מחזיקות שנים רבות, אבל אין להן תאריך תפוגה קבוע. מה שקובע הוא בעיקר מצב השן והפה שמסביב לסתימה: עששת חדשה בשוליים, גודל הסתימה והעומס שהיא סופגת בלעיסה.
לכן השאלה המעשית היא לא רק "כמה שנים עברו", אלא אם הסתימה עדיין אטומה ושלמה. את זה אפשר לדעת בבדיקה, ולפעמים גם לפי כמה סימנים שכדאי להכיר.
כמה זמן מחזיקה סתימה לפי המחקרים
מטא-אנליזה שפורסמה ב-2014 איחדה נתונים של 12 מחקרי מעקב ארוכי טווח, עם כ-2,800 סתימות לבנות בשיניים אחוריות שנבדקו לאורך חמש שנים ויותר. לאורך תקופת המעקב, כחמישית מהסתימות נכשלו. החוקרים מצאו שהסיבות העיקריות לכישלון היו עששת ושבר, ושהסיכון היה גבוה יותר אצל מטופלים עם נטייה לעששת ובסתימות גדולות שמכסות כמה דפנות של השן.
במילים אחרות, כארבע מתוך חמש סתימות עברו את תקופת המעקב בשלום. ובין אלה שלא עברו, חלק גדול נפגע מעששת חדשה בשן שסביב הסתימה, גורם שקשור בעיקר להיגיינת הפה ולתזונה.
כדאי לזכור שנתונים כאלה הם ממוצע של אלפי סתימות אצל מטופלים שונים. הם עוזרים להבין מה משפיע על אורך החיים של סתימה, אבל לא אומרים כמה זמן תחזיק סתימה מסוימת בפה שלכם.
האם סוג החומר משנה
לכל חומר יש תכונות אחרות, וההתאמה שלו לשן מסוימת חשובה לא פחות מהחומר עצמו:
1. סתימה לבנה (קומפוזיט): החומר הנפוץ היום. הוא נצמד לשן, מתאים לצבע שלה ומאפשר לשמור על יותר רקמה בריאה.
2. סתימת אמלגם (כספית): חומר ותיק ועמיד ללחץ לעיסה. ארגון רופאי השיניים האמריקאי מציין שחלק מהמחקרים מצאו שסתימות לבנות דורשות החלפה בתדירות גבוהה יותר מאמלגם.
3. שחזור שמיוצר במעבדה (אינליי או אונליי): כשחסר חלק גדול מהשן, לפעמים מתאים יותר שחזור מקרמיקה או מחומר אחר שמיוצר מחוץ לפה ומודבק לשן.
מי שמתלבט בין שני החומרים הנפוצים ימצא פירוט נוסף במאמר על ההבדל בין סתימה לבנה לאמלגם. הרופא יתאים את החומר לגודל החור, למיקום השן ולמצב הפה, לאחר בדיקה.
מה מקצר את חייה של סתימה
אלה הגורמים שהכי משפיעים על הסיכוי שסתימה תחזיק לאורך זמן:
1. עששת חוזרת בשולי הסתימה: הקו שבין הסתימה לשן הוא נקודה שבה חיידקים יכולים להצטבר. כשהיגיינת הפה חלשה או כשיש הרבה סוכר בתפריט, עששת חדשה עלולה להתפתח שם ולחדור מתחת לסתימה.
2. גודל הסתימה: ככל שהסתימה גדולה יותר, היא נושאת יותר עומס ומשאירה פחות שן בריאה שתומכת בה.
3. חריקה והידוק שיניים: לחץ חוזר, בעיקר בלילה, מגדיל את הסיכון לסדקים בסתימה ובשן. אם אתם מתעוררים עם כאב בלסת, כדאי לקרוא על חריקת שיניים בלילה.
4. הרגלי נשיכה: לעיסת קרח, פיצוח גרעינים קשים ופתיחת אריזות בשיניים יכולים לגרום לשבר.
5. מיקום השן: טוחנות אחוריות סופגות את רוב כוח הלעיסה, ולכן סתימות שם עובדות קשה יותר מסתימות בשיניים הקדמיות.
סימנים שכדאי לבדוק את הסתימה
הרבה בעיות בסתימות לא כואבות בשלב המוקדם, ולכן הן מתגלות לרוב בבדיקה התקופתית. ובכל זאת, אלה סימנים שכדאי לא להתעלם מהם:
1. רגישות חדשה לקור, לחום או למתוק בשן עם סתימה
2. כאב או אי נוחות בנשיכה על השן
3. חתיכה שנשברה, סדק שאפשר להרגיש בלשון או סתימה שנפלה
4. חוט דנטלי שנתפס או נקרע באותה נקודה
5. אוכל שנתקע שוב ושוב באותו מקום
6. קו כהה שמופיע בשולי הסתימה
חלק מהסימנים האלה דומים לסימנים של עששת בשן ללא סתימה. רק בדיקה, ולפעמים צילום, יכולים להראות מה המקור.
מתי מחליפים סתימה
גיל הסתימה לבדו הוא לא סיבה להחליף אותה. סתימה ישנה שנראית תקינה ואטומה יכולה להישאר במקומה, ואילו סתימה חדשה יחסית שנסדקה עשויה לדרוש טיפול.
הרופא שוקל טיפול בדרך כלל כשהסתימה נסדקה או נשברה, כשיש עששת חדשה בשוליה, כשנוצר רווח בינה לבין השן או כשהיא נשחקה מאוד. לפעמים אפשר לתקן רק את החלק הפגוע במקום להחליף את כל הסתימה, וכך לשמור על יותר רקמת שן. ואם השן נחלשה מאוד, הרופא עשוי לשקול שחזור שמגן עליה טוב יותר. ההחלטה מתקבלת לאחר בדיקה, לפי המצב של כל שן.
חשוב לדעת שעששת מתחת לסתימה לא תמיד נראית בעין, גם לא בעין של הרופא. לכן בבדיקה התקופתית משתמשים לפעמים גם בצילום, שמראה מה קורה בתוך השן ובין השיניים. כשמגלים עששת כזו בשלב מוקדם, הטיפול בדרך כלל פשוט יותר מאשר כשהיא מתגלה רק אחרי שהתחילה לכאוב.
איך עוזרים לסתימה להחזיק
כיוון שהגורם המרכזי לכישלון הוא עששת חוזרת, ההרגלים שמגינים על השיניים מגינים גם על הסתימות:
1. צחצוח פעמיים ביום במשחה עם פלואוריד
2. ניקוי בין השיניים בחוט דנטלי או במברשות בין שיניות
3. הפחתת נשנושים ומשקאות מתוקים לאורך היום
4. התייעצות עם הרופא אם יש חריקת שיניים
5. הגעה לבדיקת שיניים תקופתית, שבה בודקים גם את מצב הסתימות הקיימות
מתי לפנות לרופא
רגישות קלה לקור בימים או בשבועות הראשונים אחרי סתימה חדשה שכיחה, ונוטה לחלוף מעצמה. גם אם הסתימה מרגישה מעט "גבוהה" בנשיכה, זה מצב מוכר שמתקנים בביקור קצר, ועדיף לא לחכות איתו.
כדאי לפנות בהקדם אם הסתימה נפלה או נשברה, אם יש כאב שמתגבר או מעיר אתכם בלילה, או אם מופיעה נפיחות בחניכיים או בפנים. מצבים כאלה יכולים להעיד על בעיה שמגיעה לעומק השן.
שאלות נפוצות
האם סתימה יכולה להחזיק כל החיים?
לפעמים כן, בעיקר סתימה קטנה בשן שלא סופגת עומס רב, אצל מי ששומר על היגיינת פה טובה. אי אפשר לדעת את זה מראש, ולכן בודקים את הסתימות באופן קבוע.
האם החלפת סתימה כואבת?
ההליך דומה לסתימה רגילה ונעשה בדרך כלל בהרדמה מקומית, כך שלא אמורים להרגיש כאב בזמן הטיפול. אחריו יכולה להופיע רגישות קלה לכמה ימים.
האם אפשר להחליף סתימת אמלגם בסתימה לבנה?
ברוב המקרים כן. הרופא יבדוק את מצב השן והסתימה ויסביר אם החלפה מתאימה, כי הוצאת סתימה תקינה כרוכה גם בהסרה של מעט רקמת שן.
לסיכום
אין מספר שנים אחד שאומר מתי סתימה "נגמרת". המחקרים מראים שרוב הסתימות מחזיקות זמן רב, ושמה שמקצר את חייהן הוא בעיקר עששת חדשה בשוליים ושבר. היגיינה טובה, הגנה מפני חריקה ובדיקות קבועות הם הדרך לשמור עליהן.
אם יש לכם סתימה ישנה שמטרידה אתכם, אפשר לקרוא על סתימות בפרדס חנה במרפאה שלנו ולתאם בדיקה. הצוות שלנו יבדוק את המצב ויסביר מה האפשרויות.
